לוח החשמל מעביר חשמל ממקור ההזנה (חברת החשמל) אל הצרכנים. בהקשר זה הוא משמש לפיקוד ובקרה על מערכות חשמל הן בבית פרטי והן בבניין משותף. כדי לשמור עליו מוגן מאבק, מים, לחות, קורוזיה וכו' בונים סביבו ארון חשמל.
ההבדל הבולט הראשון בין ארון חשמל פרטי לבין ארון חשמל בבניין מגורים הוא גודל הארון
לוח חשמל של צרכן פרטי יכלול רק את מרכיבי הלוח של הצרכן הפרטי ולכן הארון יהיה קטן יותר.
אבל כאשר הלוח משמש מספר גדול יותר של צרכנים, נוספים עוד רכיבים כמו מפסקים, הגנות, פסי צבירה ועוד. זה הופך את ארון החשמל לגדול יותר; במקרים מסוימים מוקדש לכך אף חדר שלם בבניין.
דבר נוסף אשר מבדיל בין ארון חשמל ביתי לארון בבניין משותף הוא העמידות לחום
במידה וזרם חשמלי גבוה יותר מועבר דרך הלוח, על הארון להיות עמיד יותר ולספק הגנה ללוח וגם למשתמשים השונים.
החומר שמשמש לייצור הארון צריך להיות איכותי, עמיד לחום ולעמוד בכל התקנים הנדרשים.
ככל שהארון איכותי יותר הוא יגלה עמידות טובה יותר במשך השנים.
עוד הבדל בא לידי ביטוי בהתקנה ובתחזוקה
ארונות גדולים יותר דורשים עבודת תכנון וחשיבה, ולו רק בשל עובדה שנדרש להתקין אותם במקום שהוא גם נגיש וגם מספיק מרוחק.
ארונות בבתים פרטיים, לעומת זאת, הם קטנים יותר ולכן התקנתם פשוטה יותר.
ארונות חשמל דורשים גם תחזוקה שוטפת. יש לבדוק אחת לתקופה שהם עומדים בתקנים, שכל הרכיבים פועלים כשורה, שהחוטים אינם חשופים ואינם מהווים סכנה לציבור, שאין קורוזיה, סימני רטיבות או לחות וכו'. בארונות גדולים במבנים עם צרכנים רבים, יש לבצע את הבדיקה בתדירות גבוהה ומסודרת יותר.
גם מיקום הארון שונה בין בית פרטי לבניין משותף
בבית פרטי מתקינים את ארון החשמל לרוב בתוך הבית. בבניין משותף ארון החשמל, מעצם העבודה שהוא משותף למספר צרכנים (ולכן לא ניתן להתקינן אותו בתוך דירה מסוימת). עליו להיות נגיש מצד אחד, ומוגן מפני טמפרטורות קיצוניות ותנאי לחות קיצוניים, מצד שני.
